כנס ספרות ילדים רב-לשונית בישראל

מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים בשיתוף עם הפקולטה הרב-תחומית

במכללת לוינסקי לחינוך

מבחר רשמים מיום הלמידה ב"ספרות ילדים רב-לשונית בישראל" שנערך ב-24 בדצמבר 2015

כתבה: תמי ישראלי

ספרות רב-לשונית בישראל: מה לפוליטיקה ולספרות ילדים? האם רצוי להכביד על הקטנטנים בנושאים מורכבים שכך או כך ממתינים להם מעבר לפינה?

לדעתו של אפרים סידון, הקשר בין פוליטיקה לספרות ילדים אינו רחוק כפי שנדמה, ולטעמו אף הכרחי. "אילו גידלנו את ילדינו באקווריום מנותק, יכולנו לחסוך מהם את טיבו של הפוליטי". הוא הדגים בעזרת כמה מסיפוריו של הסופר הדני הנודע, הַנס כריסטיאן אנדרסן, כיצד השניים [ילדים ופוליטיקה] שנדמה שאינם קשורים, אחוזים זה בזה במסורת הקלסית של ספרות הילדים. למשל, ב"בגדי המלך החדשים": "בוא ילד קטן, נעמד מול העוול של השליט".

בין האורחים המיוחדים בכינוס היו ילדי "גן לוינסקי" (הממוקם במכללת לוינסקי לחינוך). הם הוזמנו לצפות בהצגה "התחלות חדשות", שהיא עיבוד לספרו של אפרים סידון "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו", שהופקה בהפקה משותפת של תאטרון אלמינא ומרכז פרס לשלום. על הבמה נבנתה חומה מאבני לגו צבעוניות. מצדה האחד של החומה – ילדה, השחקנית גדעונה (גידי)  רז איסע, ומצדה השני – ילד, השחקן איברהים סקאללה. הם לבושים לבוש זהה, תחביביהם דומים. יש להם רצון לחבר משותף, רק לשונם שונה וביניהם חומה. בחן ובהומור הם מתוודעים זה לזה, ובעצה אחת עם ילדי הגן, הצופים הנלהבים, הם מחליטים לפרק את החומה.

לסטודנטים לחינוך הייתה הזדמנות נדירה לראות כיצד פוגשת ההצגה את קהל נמעניה הטבעיים, וכיצד אלה מצדם גומלים לה בהתרגשות, הנאה ולמידה. ד"ר יעקובה סצ'רדוטי מיקמה את "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו" בתוך הֶקשר מקומי, כאלגוריה לתולדות הסכסוך הישראלי–פלשתיני, אך גם כפוקע ממנו אל עבר קיצור תולדות היריבות והמלחמה בין לאומים ככלל. כך או כך, ההקראה מתוך הסיפור עצמו הדגימה היטב כמה מגוחך כל זה מבעד לעטו המושחז והמצחיק של סידון. סידון עצמו סיפר שכתב את "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו" בזמן מלחמת לבנון, והאופן שבו מתואר השד שמעבר לחומה לקוח מתוך דברים שאמר מנחם בגין על יאסר ערפאת.

בכינוס נידונו שאלות נוספות, ובהן: האם הספרות הרב-לשונית קשורה לניידות והגירה? מה הקשר בין הכוח הכלכלי של המהגרים ובין תרגום והדפסה של הספרים הנובעים מתרבותם?

פרופ' אילנה אלקד-להמן השיבה "כן" לרב-לשוניות: העולם כמו שאנו מכירים אותו היום מייצר עוד ועוד מצבים רב-לשוניים בתוך התרבות, אך לדאבון לב, כוח הקנייה הנמוך של אוכלוסיות מהגרות גורם לייצוג מו"לי נמוך.

לסיום, שמענו את אליעז כהן, שנבחר השנה להיות משורר הבית של מכללת לוינסקי. כהן דיבר על האופן שבו הערבית והעברית אחוזות זו בזו ביחסי אהבה–שנאה. הוא קרא מתוך הפואמה האיקונית של אבות ישורון "פסח על כוכים". בעת פרסומה, בשנת 52, היא עוררה פולמוס אדיר, וישורון הוחרם שנים רבות בשל הדברים שכתב שם. נדמה שגם היום, רגע לפני 2016, לדברים הכתובים בה פוטנציאל נפיץ מאין כמוהו. כהן הוליך אותנו בקריאה קרובה בכמה מבתי השיר הסבוך, והראה כיצד שלושה סוגי תחביר משלוש לשונות – עברית, ערבית ויידיש – מוצאים את דרכם לשיר. הוא סיים את דבריו בהקראה של שיר שאותו כתב למורה שלו, עלי אדיב יחיא, לרגל מינויו לשגריר ישראל באתונה ב-2006. ביום העיון הוא הקדיש את השיר הנוגע ללב לזכרו של יחיא שהלך לעולמו בנובמבר 2014.

להזמנה וסדר היום לחץ כאן >>

 

תמונות מתוך ההצגה ״ התחלות חדשות״
 
     
 

עוד בעקבות יום העיון בנושא ספרות רב-לשונית בישראל.

סיגל מגן, סופרת ויזמית אמנות חברתית מספרת על סדרת ספריה : "נעמה ונעים" – למפגשים בין-תרבותיים.

כריכת הספר נעמה ונעים מבשלים שלום כריכת הספר נעמה ונעים ומרק השלום הטעים

נעמה ונעים נוצרו מתוך מחשבה על ספריית "בלפר" ברמלה, הנעזרת בספרי ילדים בעשייתה המבורכת.

בחרתי בשני שמות דומים מבחינת המצלול, כדי לתת את תחושת הקִרבה בין הילדה היהודייה – נעמה, ובין הילד הערבי – נעים. גם למשמעות השם הייתה חשיבות בעיני – השורש נ.ע.מ משרה אווירת נועם חמימה.

כל ספרי הסדרה מופיעים בגרסה דו-לשונית (ערבית ועברית באותו העמוד).

 

שלושת הספרים הראשונים, עוגת השלום של נעמה ונעים, נעמה ונעים ומרק השלום הטעים ונעמה ונעים מבשלים שלום היו חלק ממיזם משותף עם ספריית "בלפר" ברמלה, בניהולה של מנהלת הספרייה דניאלה לבקוביץ. כל ספר הוא תוצר של מפגש בין גן ערבי לגן יהודי, שף ערבי – מוסא אבו סריס,  ושף יהודי –  אורן ירושלמי. הילדים שהשתתפו במפגש צולמו, ותמונותיהם שולבו בין דפי הספרים.

הספר הרביעי בסדרה, נעמה, נעים והקיר, מתאר את פגישתם הראשונה של נעים ונעמה. בניגוד לספרים הקודמים שעוטרו בצילומי הילדים ויצאו לאור בתום המפגש, הספר הזה, שהוכן לפני המפגש, מעוטר באיורים שלי. הפעם המפגש בין הילדים הערבים לילדים היהודים עוסק ביצירה ש"מצמיחה" עץ עשוי מפסיפס שיוצג בספריית "בלפר" ברמלה, ויזכיר בעצם נוכחותו את הרצון להצמיח שיתופי פעולה בין ערבים ליהודים. את המיזם הזה מלווה אמנית הפסיפס סיגלית עשת.

הקו המנחה אותי בסדרה זו הוא שימוש בספר כאמצעי ליצור ולהעביר חוויה רב-חושית. אני מאמינה שבאמצעות חוש הטעם (שלושת הספרים הראשונים) ובאמצעות היצירה (בספר נעמה, נעים והקיר) הילדים לומדים להכיר את ילדי המגזר האחר באופן חווייתי ומהנה.

במגירת "נעמה ונעים" נמצאים עוד סיפורים שמצפים לצאת לאור. אני מקווה מאוד שהסדרה תעזור לקרב בין לבבות הילדים, ותאפשר לנו לחיות בעולם נעים יותר.